Vayedaber

Beitsah

Daf 13b

משנה: מְצוֹדוֹת חַיָּה וָעוֹפוֹת וְדָגִים שֶׁעֲשָׂאָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב לֹא יִטּוֹל מֵהֶן בְּיוֹם טוֹב אֶלָּא אִם כֵּן יָדוּעַ שֶׁנִּיצּוֹדוּ מִבְּעוֹד יוֹם. מַעֲשֶׂה בְגוֹי אֶחָד שֶׁהֵבִיא דָגִים לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְאָמַר מוּתָּרִין הֵן אֶלָּא שֶׁאֵין רְצוֹנִי לְקַבֵּל הֵימֶינּוּ׃

Traduction

Les animaux sauvages, ou les oiseaux, ou les poissons pris au filet préparé la veille du jour de fête, ne devront pas être touchés en ce jour, à moins qu’il soit notoire que la prise a été effectuée lorsqu’il faisait encore jour avant la fête. Il est arrivé qu’un païen ayant apporté des poissons à R. Gamliel, celui-ci constata qu’à la rigueur on pourrait les manger, mais (en raison du doute) il s’en abstint. – (70)Texte traduit, ibid., 1, 7 (p. 23)..

Pnei Moshe non traduit

מתני' מצודות וכו' לא יטול מהן בי''ט. דשמא היום ניצודו וספק מוכן אסור:

מעשה בנכרי אחד וכו'. בבבלי מפרש חסורי מחסרא והכי קתני ספק מוכן אסור ור''ג מתיר ומעשה בנכרי אחד וכו' ואמר מותרין הן בטלטול ומודה ר''ג דבאכילה אסור. ואין הלכה כר''ג אלא דכל מין מחובר ספק נלקט היום ספק מאתמול או ספק ניצוד היום ספק מאתמול אסור וכל שאסור לאכלו אסור לטלטלו ואם צורתן מוכחת עליהן כגון פירות דכמישין שאי אפשר שנלקטו היום וכן דגים שהובאו ממקום רחוק שא''א שניצודו היום מותרים. ודבר מוכן שבא מחוץ לתחום בשביל ישראל אסור לאותו ישראל שהובא בשבילו ולכל בני ביתו ומותר לישראל אחר:

אלא שאין רצוני לקבל הימנו. שאני שונא אותו:

הלכה: אֵין צָדִין דָּגִים כול'. 13b אָמַר רִבִּי חִינְנָא. מַתְנִיתָא דְלֹא כְרִבִּי יוּדָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. הַצָּד צִפּוֹר לַמִּגְדָּל וּצְבִי לַבָּיִת חַייָב. הָא לְגִינָּה וּלְבִיבָרִין פָּטוּר. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. דְּתַנִּינָן. אֵין צָדִין דָּגִים מִן הַבִּיבָרִין וְאֵין נוֹתְנִין לִפְנֵיהֶן מְזוֹנוֹת. הָא לְגִינָּה וּלְבִיבָרִין פָּטוּר. מִחְלְפָה שִׁיטָּתוֹן דְּרַבָּנִן. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. צִפּוֹר לַמִּגְדָּל וּצְבִי לַגִּינָּה וְלֶחָצֵר וְלַבִּיבָרִים. וְתַנִּינָן. אֲבָל צָדִין חַיָּה וָעוֹף מִן הַבִּיבָרִין וְנוֹתְנִין לִפְנֵיהֶן מְזוֹנוֹת. הָא לְגִינָּה וּלְחָצֵר לֹא. כָּאן בְּחָצֵר מְקוּרָה. כָּאן בְּחָצֵר שֶׁאֵינוֹ מְקוּרָה. וְהָא תַנִּינָן. גִּינָּה. אִית לָךְ מֵימַר. גִּינָּה מְקוּרָה. אֶלָּא כָאן בִּגְדוֹלָה כָּאן בִּקְטַנָּה. רִבִּי עוּלָּא אָמַר. בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי אָחָא. מַה נִיתְנֵי. כָּל הַמְחוּסָּר צִידָה חַייָב. וְשֶׁאֵינוֹ מְחוּסָּר צִידָה פָּטוּר. אָמַר לוֹן. וְלֹא בְנָעַל לְתוֹכָהּ אֲנָן קַייָמִין. אֶלָּא כָּל הַמְחוּסָּר צִידָה אָסוּר. וְשֶׁאֵינוֹ מְחוּסָּר צִידָה מוּתָּר. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל אֲחוֹי דְרִבִּי בְרֶכְיָה. כָּל שֶׁהוּא מְחוּסָּר נַשְׁבִּים מְחוּסָּר צִידָה. וְשֶׁאֵינוֹ מְחוּסָּר נַשְׁבִּים אֵינוֹ מְחוּסָּר צִידָה.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

גמ' אמר ר' חיננא מתניתא דלא כר' יהודה. גרסי' להא לעיל פי''ג דשבת בהלכה א' ושם מפורש עד סוף הלכה ע''ש:

הלכה: מִי מוֹדִיעַ. אִם נִתְקַלְקְלָה הַמְּצוּדָה. דָּבָר בָּרִיא שֶׁנִּיצּוֹדוּ מִבְּעוֹד יוֹם. אִם לֹא נִתְקַלְקְלָה הַמְּצוּדָה. דָּבָר בָּרִיא שֶׁלֹּא נִיצּוֹדוּ מִבְּעוֹד יוֹם. וַאֲפִילוּ נִתְקַלְקְלָה הַמְּצוּדָה. וְחָשׁ לוֹמַר. שֶׁמָּא לֹא נִיצּוֹדוּ מִבְּעוֹד יוֹם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵירִבִּי בּוּן. בְּפוֹרֵשׂ בַּחוֹרְשִׁין. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן. דִּתַנִּינָן דָּגִים. וְדָגִים לֹא בְמָקוֹם שֶׁהֵן מְצוּיִין. וְהָכָא בְמָקוֹם שֶׁחַיָּה וָעוֹף מְצוּיִין.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

גמ' מי מודיע. אם ניצודו מעי''ט או לא:

אם נתקלקלה המצודה וכו' אבל אם לא נתקלקלה המצודה. כצ''ל. וכך הוא בפ''ק דשבת וגרסי' שם לכל הסוגיא ושם פירשתי ע''ש:

שׁוֹחְטִין מִן הַנַּגָּרִים. וְאִין שׁוֹחְטִין לֹא מִן הַמִּכְמוֹרוֹת וְלֹא מִן הַמְצוּדוֹת. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי אִימִּי. בִּמְצַדְתָּא דְּשִׁיתַּייָא. שְׁמוּאֵל אָמַר. צַד הוּא בְפִיטָס. רַב אָמַר. סִכְרָא דִנְהָרָא שָׁרֵי. אָמַר רִבִּי יוּדָן. כְּהַהִיא דְטַסִּיס.

Traduction

רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב. סָֽבְרִין מֵימַר. מוּתָּרִין לְמָחָר. רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי עוּזִּיאֵל בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חוֹנִייָה דְּבָרַת חַווְרָן. מוּתָּרִין מַמָּשׁ. סָֽבְרִין מֵימַר. סְפֵיקָן הִתִּירוֹ. רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי יוֹנָתָן תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. סְפֵק הָכֵן אָסוּר. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. סְפֵק הָכֵן מוּתָּר.

Traduction

רִבִּי חִייָה רַבָּה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרִבִּי. חַד אָמַר. הַגּוֹי צָרִיךְ הָכֵן. וְחוֹרָנָה אָמַר. אֵין הַגּוֹי צָרִיךְ הָכֵן. וְלָא יָדְעִין מָאן אָמַר דָּא וּמָאן אָמַר דָּא. מִן מַה דְרַב (מְעַנֵי) [מִיבָּעֵי] מֵיתֵי קוֹמֵי רִבִּי חִייָה רַבָּה. וְהוּא אֲמַר לֵיהּ. הֵן הֲוִיתָא. וְהוּא אֲמַר לֵיהּ. שַׁייָֽרְתָה הֲווָת עָֽבְרָה וָהֲוִינָא אֲכִל מִינָּהּ תְּאֵינִים. הֲוֵי דּוּ אֲמַר. אֵין הַגּוֹי צָרִיךְ הָכֵן.

Traduction

חַד תַּלְמִיד מִן דְּרִבִּי סִימַאי אֲזַל לְאנטרדס. אַייְתוֹן לֵיהּ דַּרְמַסְקִנָה וַאֲכַל. חַד תַּלְמִיד מִן דּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אֲזַל לְתַמָּן. אַייְתוּ לֵיהּ דּוֹרְמַסְקִנָה וְלָא אֲכַל. אֲתַא וָמַר קוֹמֵי רַבֵּיהּ. אֲמַר. דּוּ נְהִיג כְּשִׁיטַּת רַבֵּיהּ. דְּרִבִּי סִימַיי אֲמַר. אֵין הַגּוֹי צָרִיךְ הָכֵן. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. דַּמְדַּמְנִיּוֹת שֶׁבַּכֶּרֶם הֲרֵי אֵילּוּ אֲסוּרוֹת. רַב חוּנָה בְשֵׁם רַב. הַשֵּׁיצִים שֶׁבְּכֵפִיס הֲרֵי אֵילּוֹ מוּתָּרִין.

Traduction

Beitsah

Daf 14a

משנה: בְּכוֹר שֶׁנָּפַל לַבּוֹר רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר יֵרֵד הַמּוּמְחֶה וְיִרְאֶה אִם יֶשׁ בּוֹ מוּם יַעֲלֶה וְיִשְׁחוֹט. וְאִם לָאו לֹא יִשְׁחוֹט. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כָּל שֶׁאֵין מוּמוֹ נִכָּר מֵעֲרֲב יוֹם טוֹב אֵין זֶה מִן הַמּוּכָן׃

Traduction

Si un premier-né d’animal est tombé dans un puits (et dont il est à craindre que la blessure produite par la chute soit mortelle), il faudra, selon R. Juda, qu’un homme expert descende et examine si le défaut survenu est dangereux; en ce cas, il faut monter l’animal et l’égorger; au cas contraire, non. Selon R. Simon, si ce défaut n’est pas reconnu dès la veille de la fête, la bête est considérée comme non préparée (et, comme elle est hors de la pensée, on n’y peut plus toucher).

Pnei Moshe non traduit

מתני' בכור שנפל לבור. בכור בזמן הזה שאינו נשחט בלא מום מפני שקדשים הוא דמאיליו הוא קדוש והשוחטו כשהוא תם שוחט קדשים בחוץ וענוש כרת ומתני' שנפל בו מום מעי''ט מיירי אלא שלא נראה למומחה אם הוא מום עובר או מום קבוע דאי לאו הכי לא הוה ר' יהודה שרי ליה דהא אית ליה מוקצה ולא הוה דעתיה עליה מאתמול אלא ודאי דה''ק בכור בעל מום שלא הראהו מבעוד יום לחכם להתירו ונפל לבור בי''ט וירא שמא ימות שם:

ר' יהודה אומר ירד המומחה ויראה. אם המום שהיה בו מאתמול מום קבוע הוא יעלה וישחוט דמשום מוקצה ליכא דדעתיה עליה מאתמול וס''ל לר' יהודה דרואין מומין בי''ט:

ואם לאו. שהמום של אתמול אינו מום קבוע לא ישחוט ואפי' עבר והעלהו וקמ''ל דאפי' נעשה בו היום מום קבוע לא ישחוט דלא אמרי' דעתיה עליה מאתמול אא''כ אותו מום בעצמו יהיה מום קבוע מאתמול וראוי לישחט עליו:

ר''ש אומר וכו'. ר''ש ס''ל אין רואין מומין בי''ט וטעמא שאם אתה מתיר לראות המום שנפל בו מערב י''ט אתי לראות אף המום שנולד בו בי''ט והאי אסור משום מוקצה דאע''ג דלית ליה לר''ש מוקצה בכי הא מודה כדתנן בשלהי מכלתין אין משקין ושוחטין את המדבריות ואמרי' דאתיא נמי כר''ש דהני כגרוגרות וצמוקין דמי דאסחי דעתיה מינייהו וה''נ לא הוי מאתמול דעתיה עילויה והלכך אפי' נולד בו המום מעי''ט לא היה דעתיה עליה דמי יימר דמזדקיק ליה חכם לראותו:

משנה: 14a בְּהֵמָה מְסוּכֶּנֶת לֹא יִשְׁחוֹט אֶלָּא אִם כֵּן יָדוּעַ שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹכַל מִמֶּנָּה כַּזַּיִת צָלִי מִבְּעוֹד יוֹם. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אֲפִילּוּ כַזַּיִת חַי מִבֵּית טְבִיחָתָהּ. שְׁחָטָהּ בַּשָּׁדֶה לֹא יְבִיאֶנָּה בַמּוֹט וּבַמֹּטָה. אֲבָל מֵבִיא בְיָדוֹ אֵבָרִים אֵבָרִים:

Traduction

On ne devra pas égorger en ce jour une bête blessée mortellement (exposée à mourir, sans pouvoir en tirer profit), à moins d’être certain que l’on pourra en manger encore la valeur d’une olive avant la nuit; selon R. aqiba, il suffit pour cette autorisation d’avoir assez de temps pour qu’après l’avoir égorgée et apprêtée on puisse en manger l’équivalent d’une olive. Si on l’a égorgée au champ, on ne devra pas l’apporter entière sur une tige ou perche, mais l’emporter à bras par membres dépecés.

Pnei Moshe non traduit

מתני' בהמה מסוכנת. שהוא ירא שמא תמות והוא אינו צריך לה שכבר סעד סעודתו:

לא ישחוט אא''כ ידוע שהוא יכול לאכול ממנה כזית צלי מבעוד יום. כלומר שיש שהות כל כך שעוד היום יכול לאכול ממנה כזית צלי:

ר''ע אומר אפי' כזית חי מבית טביחתה. שהוא מופשט מעורו ומזומן ועומד הוא ואין הלכה כר''ע:

שחטה בשדה. לאו אמסוכנת בלחוד קאי אלא כל ששחט בהמה בשדה בי''ט לא יביאנה במוט ובמוטה כדרך שנושאין משא בחול במוט או במוטה שהוא כמשאוי שני בני אדם לפי שצריך לשנות מעובדא דחול אלא מביא בידו אברים אברים:

הלכה: רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַבָּנִן דְּתַמָּן. שְׁחָטָהּ וְאָֽכְלוּ זְאֵיבִים בְּנֵי מֵיעֵיהָ כְשֵׁירָה. שֶׁחֶזְקַת בְּנֵי מֵעַיִים לַכּוֹשֶׁר. וְחָשׁ לוֹמַר. שֶׁמָּא נִיקְבוּ. חֶזְקַת בְּנֵי מֵעַיִים כְּשֵׁירִין. תַּנֵּי. אֲבָל מֵבִיאָהּ הוּא עַל גַּב עוֹרָהּ. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. מְשַׁייֵר מִמֶּנָּה אֵבֶר אֶחָד וּמֵבִיאוֹ עִמּוֹ.

Traduction

R. Aba dit au nom des rabbins (71)'''''' J., (Berakhot 9, 4), fin; B., Hulin 9a.'''''' de là bas (Babylone): si après l’égorgement il survient un loup qui enlève les intestins avant qu’on les ait examinés (pour apprécier si l’animal était sain), on suppose qu’ils n’avaient rien de défectueux et l’animal tué pourra être mangé; on ne craint pas que ces intestins aient été troués; car, jusqu’à preuve contraire, on présume qu’ils sont intacts. On a enseigné: en rapportant la bête des champs, on peut aussi emporter la peau; à cet effet, on aura soin de laisser un membre sur la peau et de l’emporter ensemble (l’un fait passer l’autre).

Pnei Moshe non traduit

גמ' ר' בא בשם רבנן דתמן. מבבל:

שחטה וכו'. גרסי' להא לעיל בברכות בפ' הרואה בהלכה ג' ולאו בי''ט קאי אלא איידי דאיירי במסוכנת מייתי להא דאין חוששין לחומרא:

ואכלו זאבים וכו'. ואין כאן לבודקן ושמא היה נמצא בהן איזה ספק טריפה אפ''ה כשירה:

לכושר. בחזקת כשרות:

וחש לומר שמא ניקבו. אע''ג דכבר קאמרי שחזקת בני מעיים לכושר מ''מ פריך אם אתיליד איזה רעותא כגון שהחזירן כשהן נקובים ניחוש שמא ניקבו בתחלה היו ועלה קאמר דאפ''ה אין חוששין ותלינן בזאב דחזקת בני מעיים כשרין הן ובכל מקום דאיכא למיתלי תלינן:

תני. בברייתא:

אבל מביאה הוא על גב עורה. כלומר עם עורה דאע''ג דאין העור ראוי היום אפ''ה מטלטלין העור אגב בשרה וכדמפרש ואזיל כיצד הוא עושה משייר ממנה אבר אחד ואינו מפשיטו ואגב האבר מביאו להעור עמו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source